זליקוביץ נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 30.12.12 בהוד השרון.

2. לטענת התובע, רכבו חנה בחניון קניון השרונים, בהוד השרון, מקום עבודתה של בת זוגו. בשעה 18:30 אחד העובדים בקניון ראה התקהלות סביב רכב התובע והודיע על כך מיד לבת זוגו שהגיעה לרכב התובע וגילתה כי נגרם נזק בחלקו האחורי. מאבטח בחניון סיפר לה כי ראה שרכב הנתבעים פוגע ברכבה וגורם לו לנזק בחלקו האחורי וגם לרכב נוסף שהיה בחניון. בתחילה, סירבה הנתבעת 2 למסור את פרטיה, אך בהמשך נאותה והציגה את רישיון הרכב שצולם ע"י בת הזוג.

3. הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו טענה כי לא פגעה ברכב התובע, אלא ברכב צד ג' בלבד.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד מאבטח בחניון וטען כי שמע מכה חזקה והגיע לאזור. שם הבחין בנתבעת 2 שהזיזה את רכבה קדימה ובשני הרכבים הפגועים. רכב צד ג' היה פגוע בפגוש וזז ממקומו מעוצמת המכה ורכב התובע היה פגוע בצד שמאל והיו מונחים שברים של פרס הרכב על גבי הרצפה. המאבטח אמר לנהגת כי פגעה בשני כלי רכב והיא הודתה בפניו כי פגעה בשני הרכבים אך ביקשה ממנו לומר שפגעה ברכב אחד בלבד.

בת זוגו של התובע העידה כי הגיעה לאזור התאונה והבחינה אף היא בשברי פנס על הרצפה והיא צילמה אותם ואספה אותם לשקית.

5. הנתבעת 2 העידה כי נסעה לאחור בחניון ופגעה ברכב צד ג' אך הכחישה כי פגעה גם ברכב התובע. הנתבעת טענה כי פרטיה ניתנו לבת זוגו של התובע מבעלת רכב צד ג' לו מסרה את פרטיה. הנתבעת טענה כי אין לה אינטרס לשקר מאחר ויש לה ביטול השתתפות עצמית בחברת הביטוח.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעים בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של המאבטח והיא מהימנה בעיני. המאבטח חזר בעקביות על גרסתו לפיה שמע רעש והבחין ברכב הנתבעים עומד לפני שני כלי הרכב וכי הנתבעת 2 הודתה בפניו בכך שפגעה בשני כלי הרכב וביקשה שיאמר כי פגעה רק ברכב צד ג'. המאבטח טען כי הבחין בשברי הפנס של רכב התובע מונחים על רצפת החניון מיד לאחר התאונה ועל כן הבחין שגם רכב התובע נפגע.

עדותו נתמכה בעדותה של בת זוגו של התובע שהעידה אף היא כי מייד לאחר התאונה שברי פנס היו על הרצפה. שברי פנס אלה אף תועדו בתמונות שהוצגו בפני בדיון ואשר תומכות גם הן בגרסת התובע. האפשרות שרכב הנתבעים היה מעורב בתאונה עם רכב צד ג' בלבד ואילו שברי הפנס של רכב התובע התפזרו מאליהם באזור, מיד לאחר קרות התאונה, אינה סבירה בעייני.

לפיכך, סבורה אני כי היה על הנתבעת 2 לנסוע בזהירות בעת נסיעתה לאחור ויציאתה מהחניה ולנקוט באמצעים הדרושים ע"מ שלא לפגוע בשני כלי הרכב שחנו באותה שעה בחניון. משלא עשתה כן, הרי היא האחראית לקרות התאונה.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובע סך של 4,724 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 16.7.13 ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישא הנתבעים בהוצאות משפט בסך 600 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ט"ז טבת תשע"ד, 19 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: